חריימה טבעוני ללקק תאצבעות בחושניות של אש וים

חריימה טבעוני ללקק תאצבעות וניחוחות של מרחבי הים

החיבור בין הצומח לבין מים מלוחים

כמו כל מנה שחיפשה את זהותה החדשה על קו התפר שבין הים לצמח, כך גם החריימה טבעוני ללקק תאצבעות נולד מתוך געגוע ריחני וגעש מתובל. מאחורי שלבו האדום והמתחמם מסתתר חלום של שפים ועקרות בית לשלב עומק ימי מבלי לפגוע באתיקה ובאנושיות, והפתרון צמח מתוך הפשטות – שילוב חכם של אצות ים, שמן זית כהה וירקות מבושלים באהבה. סיפורו של התבשיל הזה חוגג את הקולינריה הים־תיכונית העתיקה, זו שנעה בין מרוקו לתוניס, אך מניחה כיום את ניחוחה בעולם הטבעוני המתוחכם. כל בועת עגבניה שמתפוצצת תחת הכף משחררת הבטחה קטנה לטעם נצחי, והאדים העולים עם השום והפפריקה מעירים חושים שנרדמו מזמן. החריימה טבעוני ללקק תאצבעות מספר על מסע אהבה בין אדום הלהבה לירוק האוקיינוס, בין הפשטות הביתית לעומק של מטבח עילי. רגע אחד הוא עדין כמו רפרוף גל על חוף חמים, ורגע אחר כך הוא מסעיר את החך בעומק ורטט של קורט כמון. במרכזו ניצבת תערובת של טכניקה ודמיון – ניקוי יסודי של הירקות, טיגון עדין של בצל, ואז פתיחת צבעים שמתערבלים באיטיות נעימה. הניחוח של האצות שנוספו ברגע המדויק גורם לתבשיל כולו להתייצב בטעם מאוזן ועדין, כאילו דג סודי ביקש לנגוס בעצמו מתוך הסיר. החריימה הזה הוא גשר קולות – בין הים לשדה, בין מסורת למודרנה, בין זיכרון לעכשיו. כאשר מרימים את המכסה, האדים חובקים את הפנים, ומזכירים שהבישול הוא בסופו של דבר מעשה תשוקה. החריימה טבעוני ללקק תאצבעות מזכיר לנו שטבעונות אינה ויתור על טעם אלא התגלמות מחודשת שלו. השילוב של חריף, מעט מתוק, נגיעה של לימון מוחמץ וטעם ימי מתוחכם הופך את כל הקונספט של תבשיל חריימה למשהו נועז ובשל. זוהי יצירה שמספרת סיפור על מגע, על חום ועל רעב למשהו שמעבר לתבשיל עצמו. בסופו של כל סיפור טוב יש טעם בפה וצבע בעיניים, והחריימה הזה גונב את שניהם. טבעונים, סקרנים ואנשי ים כאחד מוצאים בו מראה שבה הם מזהים את עצמם, עטופים באור עגבניות ובניחוח ים רענן.